שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון
רחב יריעה ומעניין. מזכרת בתיה היא חלק זעיר מהמכלול, ולמרות זאת הוא מקדיש לה, בתקופה הנידונה בו, עמודים אחדים.
יחיאל ברי"ל
הוא שיזם, ביחד עם הרב שמואל מוהליבר, את שכנוע הברון רוטשילד לעזור לאכרים יהודים מרוסיה לייסד מושבה חקלאית בא"י, וליווה את האכרים בעלייתם לא"י עד שנאלץ לעוזבם לפני שנקנתה האדמה להקמת המושבה. בספרו, שהוציא עוד באותה שנה, הוא מספר את כל הפרשה הזאת.
יחיאל ברי"ל ידוע כעורך והמוציא לאור של
"הלבנון",
העיתון העברי הראשון בא"י.
חלקו ברעיון וביוזמה להקים מושבת אכרים בא"י
נשכח במידה רבה, ולרוב מזכירים אותו רק כמלווה של העולים. אפילו במזכרת בתיה עצמה אין רחוב הנקרא על שמו. למרות זאת שהספר
היה שנוי במחלוקת מסויימת בזמנו,
בעקבות קניית האדמה להקמת המושבה,
אין מקור טוב ממנו לפרטי מעשה היוזמה והעליה.
הספר, גם במהדורה המצולמת, אזל לפני שנים וקשה למצוא אותו.
"פרוייקט בן-יהודה",
מתכוון להעלות אותו לרשת. נקווה שיצליחו לבצע זאת במהרה.
מונוגרפיה המוקדשת לשנת השמיטה הראשונה בישוב החדש בא"י, ובעיקר לחלקם של אכרי מזכרת בתיה ב"פולמוס השמיטה". הספר מפורט ומדוייק, ויעניין גם את מי שאיננו מסכים עם עמדת המחבר לגבי השמיטה.
דיון בהקשר הרחב יותר של פולמוס השמיטה, עד להכרעה בו בתר"ע, נמצא במאמרו של מנחם פרידמן
"למשמעותו החברתית של פולמוס השמיטה (תרמ"ט-תר"ע)",
("שלם" א, תשל"ד), שאפשר לקרוא ברשת (מסמך pdf גדול).
כתבות מארץ ישראל שנדפסו בשנים 1898-1899. שלושה פרקים מוקדשים לעקרון, היא מזכרת בתיה. הם כוללים תיאור חי ומפורט של אירועים שאינם נזכרים, או נזכרים רק ברמז, במקורות אחרים. הוא מספר על דברים שראה והשתתף בהם, ועל דברים שארעו בזמנו ושמע עליהם ממקור ראשון, ומבקר בחריפות את פעולותיהם וגישתם של אחדים מפקידי הברון רוטשילד.
מעניין ומאלף, למרות אי דיוקים, פה ושם.
אליהו שייד, המוזכר, בדרך כלל, בשם משפחתו בלבד, היה נציג הברון רוטשילד בא"י והמפקח הראשי על מושבותיו. הוא היה מתנשא, מושמץ ושנוא על המתיישבים. בכל רחבי ישראל אין רחוב או מקום אחר הקרוי על שמו. אף על פי כן הוא ומעשיו הם חלק חשוב מההיסטוריה של המושבות בתקופת הברון, ולכן יש בזכרונותיו עניין רב.
פרק אחד, בזכרונות אלה, מוקדש למזכרת בתיה, ואמנם, מה שהוא כותב שונה מאד מהאופן שהדברים מוצגים כרגיל בתולדות היישוב.
האוסף המקיף ביותר של מידע היסטורי על מזכרת בתיה, שערך אחד מבני המייסדים. הוא מגיע עד לשנות הששים, אבל מתרכז בשנים הראשונות. הוא איננו ספר היסטוריה, ואין בו הצגה מסודרת ועקבית של תולדות המושבה.
אפשר לראות אותו בספריה המקומית.
חוברת דקה על המושבה ואתריה ההיסטוריים. מעט בלתי מעודכנת - המסגריה-נפחיה בחצר אשבל כבר איננה, והמפות בחוברת אינן מדוייקות, אבל בכל זאת מדריך טוב לאתרי המושבה, ומזכרת לביקור בה. מכילה רשימה ביבליוגרפית מקיפה (יותר מזו שכאן).
אפשר לקנות אותה במוזיאון המושבה.
מדריך טיולים. אחד הפרקים מוקדש, כמובן, לטיול במזכרת-בתיה - עקרון. חסרונו שהוא מגביל את עצמו יותר מששמו מכריז, לאתרים הקשורים בעליה הראשונה בלבד.
לאחרונה התגלתה בו טעות. הוא כותב על בית משק הברון כי "ממצאי מחקר בוטני העלו כי חלק מהעצים הגיעו מתורכיה וחלק אחר מאירופה, ואילו קורות העץ הגדולות עשויות מארז הלבנון". ובכן באמת נעשה מחקר בוטני, אבל ממצאי המחקר היו כי קורות העץ הגדולות של הבניין נעשו מארזית אירופית. העצים הובאו, ככל הנראה, כולם מאירופה.
חבל, כי הטעות בפרט קטן זה מעלה את השאלה עדכמה אפשר לסמוך על הפרטים האחרים בספר.
שם הספר מעיד על תוכנו. לכל אורכו מפוזר מידע על עקרון - מזכרת-בתיה, ועל עניינים כלליים יותר הקשורים בה.
גם ספר זה מכיל מידע על עקרון - מזכרת-בתיה בראשיתה, ועל עניינים כלליים יותר הקשורים בה.
מלכתחילה חשבתי לא להזכיר את הספר הזה, אבל במחשבה שניה נראה לי שצריך, בצירוף אזהרה: הספר הזה לא מומלץ. הוא לא אמין.
שינוי אחרון 2007-10-04