כותרת דפי מזכרת

שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

 

שעון ארץ ישראל - מדוע כך

 

השאלה היא מדוע שעון ארץ ישראל הוא כמו שהוא. בתשובה שלושה חלקים, ובכולם צריך לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה שלפני יותר ממאה שנים.

ראשית, מדוע מכוונים את השעון, בשעת השקיעה, לשעה 12 ולא לשעה 6. זו מוסכמה תרבותית, שאין ספק כי יש לה היסטוריה ארוכה.

חז"ל, כמו במקומות רבים אחרים לפני המצאת השעון המכני, חילקו את היום, מזריחת השמש עד שקיעתה, לשתים עשרה שעות. כך חילקו גם את הלילה, משקיעת השמש עד זריחתה, לשתים עשרה שעות. מאחר שהיום והלילה מתקצרים ומתארכים לפי עונת השנה, התקצרו והתארכו אתם גם השעות. ברור היה לכל כי הזמן עובר לפעמים לאט ולפעמים מהר.

במאה ה- 13 המציאו באירופה את השעון המכני. השעון המכני הולך בקצב קבוע (כמעט) יום ולילה, קיץ וחורף, כל עוד מותחים את הקפיץ או מכוננים את המשקולת. יחד עם התפשטות השימוש בשעון המכני במאה ה- 14 - בתקופה זו אלה היו שעונים גדולים שהתקינו בעיקר במגדלי כנסיות - השתנתה תפיסת הזמן בתרבות המערבית לתפיסה חדשה: הזמן עובר בקצב קבוע, תיק תק, תיק תק, תיק ... ללא הפסקה וללא שנוי. זו אחת הדוגמאות הבולטות לכך שהטכנולוגיה - מכשיר מכני - שינתה את תפיסת העולם הרוחנית שלנו באופן העמוק ביותר. כיום קשה לנו לקבל שיכולה להיות תפיסה אחרת, אבל התפיסה שמהירות הזמן איננה קבועה היתה תפיסת חז"ל, כמו תפיסת הזמן באירופה לפני השעון המכני, ותפיסת הזמן במקומות רבים מחוץ לתרבות המערבית, עד זמנים מאוחרים.

האופן הטבעי לספור את השעות הוא מהשעה הראשונה של היום עד השעה האחרונה, השעה ה- 12. בחלוקה זו לשעות, רק טבעי שהשקיעה תהיה תמיד בשעה 12.

השאלה השניה היא מדוע לכוון שעון מכני, שיא הטכנולוגיה של אז, לפי תופעה טבעית עתיקה כמו השקיעה.

ובכן צריך לכוון שעון מכני לפי משהו. נכון הוא ששעון מכני הולך בקצב שווה יום ולילה, ואיננו תלוי בזה שהשמש זורחת, כמו שעון שמש. אבל שעון מכני הוא מכשיר מאד לא מדוייק. שעון מכני מודרני מדגם משובח ומטופל היטב יכול לדייק עד שניות ספורות ליום, אבל שעון יד מכני רגיל, גם כיום, יכול למהר או לפגר בחצי דקה עד דקה ליום. בשעון ישן ולא מתוחזק, הסטיה יכולה להיות גדולה אף יותר, והסטיות האלה מצטברות. תוך ימים אחדים היא יכולה להיות גדולה מאד. שעון מכני צריך להחזיר לכוון הנכון כל ימים מספר.

ולפי מה אפשר היה לכוון שעון? לא לפי אות הזמן ברדיו. עד ראשית המאה העשרים לא היה רדיו. באירופה היו מכוונים את השעונים לפי שעון שמש. בארץ ישראל למעשה לא היו שעוני שמש (הידע המדעי והיכולת הטכנולוגית הדרושים לא היו נפוצים בא"י של אז). אבל את השקיעה יכול לראות כל אחד, כמעט מכל מקום, ולפחות כל ימים מספר אפילו בחורף. שקיעת השמש, הרגע שבו כל גלגל השמש נעלם אל מתחת לאופק, הוא רגע מדוייק שאפשר לכוון לפיו את השעון בקלות. השקיעה היתה הדבר המתאים ביותר לכוון לפיו את השעון בתנאי א"י.

ודווקא השקיעה, ולא הזריחה, וזה משתי סיבות: ראשית, שעת הבוקר היא שעה של פעילות, ואין זמן לעמוד ולחכות לזריחה. לא כן הערב. שנית, קל יותר לכוון לרגע השקיעה. התחלת השקיעה נותנת התרעה מוקדמת להתכונן לרגע הכיוון. הזריחה מתחילה ללא התרעה כזאת.

אבל לשימוש בשיטה מעורבת כזו, המבוססת גם על השעון המכני וגם על המחזור היומי המשתנה של השמש, יש תוצאת לוואי. בשעון א"י, הזריחה איננה בשעה 12 (שממנה מתחילה ספירת השעות מחדש), והצהרים אינם בדיוק בשעה 6, כפי שהיו בשיטת חז"ל.

השאלה האחרונה היא מדוע זמן מקומי ולא זמן תקני.

התשובה היא שלא היה צורך בזמן אחיד. לא היה שום דבר שהצריך תיאום בין מקומות שונים. גם באירופה השתמשו בזמן מקומי עד שנוצר הצורך לתאם את לוחות הזמנים של הרכבות. רק בשנת 1840 אימץ קו הרכבת הראשון, בבריטניה, שעון אחיד בכל התחנות - שעון לונדון. ב- 1848 השעון האחיד אומץ כבר ברוב קווי הרכבת בבריטניה, והוחלט שזה יהיה הזמן הממוצע של גריניץ. אנשים רבים בבריטניה התחילו לכוון את שעוניהם לפי שעון גריניץ, אולי כדי לא לאחר לרכבת, שכבר היתה אז לאמצעי התחבורה המקובל. ב- 1880 הפרלמנט הבריטי הפך את שעון גריניץ לשעון התקני של בריטניה כולה. ב- 1883 הלכה ארה"ב בעקבות בריטניה, וחילקה את עצמה למספר אזורי זמן (ארה"ב גדולה הרבה יותר מבריטניה) שבכל אחד מהם זמן אחיד.

בשנת 1884 התכנסה ועידה בינלאומית, והחליטה לחלק את כדור הארץ ל- 24 אזורים של זמן תקני, המבוססים על זמן גריניץ. חלוקה זו נוהגת, בשנויים קלים, עד היום. גם טורקיה השתתפה בועידה, ולכן אפשר לשער שהזמן התקני הונהג כשיטת הזמן הרשמית גם באימפריה העותמנית. זו היתה השנה הראשונה לייסוד מזכרת בתיה, ועדיין לא היתה רכבת בא"י. איך כוונו את השעונים במזכרת בתיה, ובמושבות האחרות, באותה תקופה, כנראה שאיש אינו זוכר. עד אז, זמן תקני לא היה קיים במזרח התיכון, ועוד שנים רבות אחר כך רק למעטים היה צורך בו, או יכולת לכוון שעון לפיו. אין פלא שהיו אוכלוסיות שהמשיכו להשתמש בשעון א"י עוד שנים רבות.

 

שינוי אחרון 2005-06-20, תיקון 2008-04-09