מכתב גלוי.
לכבוד הרב הגדול מו"ה [מורנו ורבנו הרב] צדוק הכהן נ"י [נרו יאיר] רב מהקונסיסטוריום [מועצה] הפאריזי.
היום קראתי דבריך אדוני הרב ערוכים אלי ועלי בהמגיד נו' [נומר, מספר] 50.
צר לי מאד עליך רב יקר ונכבד כי לא הבנת אל מי ירמזון מלי, ומי
הוא הבן בלי שם אשר אותו קראתיו בשם "סנבלט החורני שבזמננו["].
ה. [האדון] הירש אשר מצאת אותו ל["]איש ישר ונאמן ומשלומי אמוני ישראל"
איננו נחשב כל כך בעיני אשר אכסה את שמו במשאון [שכחה. הביטוי הוא מליצה]. אותו קראתי
ואקרא בשמו המפורש, כי הוא כבר נודע על פי פעלו. אבל איש
אחר יושב עמך בפאריז, כאשר ידעת והוא האיש אשר אליו
כונתי.
והנה אם אמת הדבר אשר הדירעקטאר [המנהל] מהולל בכל התשבחות
אשר שבחת אותו, קרא נא לאנשי ירושלים ויפו כי יקומו ויעידו בו
אם הוא ראוי לכל הכבוד שחלקת לו ברבים. אבל באמת הנך מוכרח
להללו ולשבחו ולפארו ולרוממו, כי מה כי מה יאמרו הבריות בשמעם כי
"הירש" הוא הפקיד וישתוממו כי יהיה איש כזה שליח לחברת חכ"י [כנראה טעות דפוס. הנכון: כי"ח, כל ישראל חברים]!
ויען כי לא עצרת ברוחך והוצאת מפיך מלין [מלים] אשר לא קויתי לשמוע
מפיך, באמרך עלי ועל ספרי "ואולי כל מגמת נפשו רק לבצע כסף",
לכן הנני קורא אליך נגדה נא לכל עירי כי תשוב [תחזור בך] ותודה כי הדברים
האלה יצאו מפיך שלא בכונה, ואם לא תעשה זאת, אזי ההכרח
יאלצני להדפיס ברבים את העשרה מכתבים שכתבת אלי מיום בואי
פאריזה בקיץ העבר ומיום קראת ספרי בכתובים עד 17 סעפט. [ספטמבר]
ומכתביך אלה יעידו אם כל מגמת נפשי רק לבצע כסף או לא.
אקוה כי דברי עלה [טעות דפוס. הנכון: אלה] יספיקו למביני דבר, ועוד חזון למועד.
יחיאל ברי"ל.
ווארשה זאת חנוכה תרמ"ד לפ"ק [לפרט קטן. המשמעות: בלי האלפים. הציון המלא של השנה הוא ה'תרמ"ד: ה' אלפים ועוד תרמ"ד שנים לבריאת העולם].
שינוי אחרון 2005-07-31