שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון
בתולדות סרגל החישוב ישנן כמה וכמה נקודות מעניינות:
הזמן הקצר שעבר מגילוי הלוגריתמים, או המצאתם (גילוי או המצאה? זו שאלה של השקפה), עד לנסיונות הראשונים להשתמש בהם לתכלית מעשית, וליצור לשם כך מכשיר עזר. ולעומת זאת הזמן הרב שארכה ההתפתחות של המכשיר עד שנעשה מכשיר סטנדרטי פחות או יותר, נוח לשימוש, ומקובל.
החילופים של פרצי חידושים והתפתחות מהירה ותקופות של התפתחות איטית והדרגתית.
מותו החד והמהיר של סרגל החישוב כאשר הופיע מכשיר חדש שמילא את מקומו ועלה עליו. המחשבון המדעי הוא שהרג אותו באיבחת LED.
מספר האישים הידועים מתחומים אחרים שתרמו להתפתחות סרגל החישוב.
ההמצאות המבריקות שבאו בטרם בא עיתן, ונשכחו לשנים רבות עד שהומצאו מחדש.
בקשה: אם יש ברשותכם סרגל חישוב, או אבזרי סרגל חישוב (קופסה, נרתיק, הוראות שימוש, ספר), אנא שימרו אותם כמוצג מוזיאוני למען הדורות הבאים, כדי שתורת סרגל החישוב לא תאבד, וכדי שדור שאינו נזקק למכשיר הזה עדיין יוכל להתרשם מהפשטות והתחכום של אמצעי החישוב של העבר.
ג'ון נייפיר ממציא, או מגלה, את הלוגריתמים הטבעיים.
הנרי בריגס ממציא את הלוגריתמים העשרוניים (לפי הבסיס 10).
גונטר יוצר את הסקלה הלוגריתמית לאורך קו ישר.
גונטר יוצר את "סרגל גונטר" - סקלה לוגריתמית, ובמקביל לה סקלות תואמות נוספות, החרוטות על סרגל נחושת. בסרגל זה מחשבים בעזרת מחוגת עוקצים, שבה מעתיקים קטעים מסקלה אל סקלה, או אל חלק אחר באותה סקלה. סרגל גונטר היה בשימוש שנים רבות. בצי הבריטי (בניווט ימי מרבים להשתמש במחוגת עוקצים) - עד תחילת המאה ה- 20.
הכומר וויליאם אוטרד מניח שתי סקלות לוגריתמיות הפוכות זו מול זו, כשהן נוגעות זו בזו, כך שאפשר להחליק את האחת לאורך השניה, ויוצר את סרגל החישוב "האמיתי" הראשון. המשמעות של החלקת הסקלות זו לאורך זו בולטת יותר באנגלית. סרגל החישוב נקרא בה slide rule, שמשמעותו "סרגל החלקה".
היו ויכוחים רבים בשאלה מי משני אלה ראוי להחשב הממציא של סרגל החישוב. כיום מקובל להצביע על אוטרד כממציא של סרגל החישוב האמיתי.
המצאת המבנה הבסיסי הקלסי של סרגל החישוב - סרגל צר, או "לשון", המונחת בשקע העובר לכל אורכו של סרגל רחב, כך שאפשר להחליק אותה לאורך הסרגל הרחב. הסקלות הלוגריתמיות מוטבעות משני צידי כל אחד מקווי ההשקה בין הסרגלים. יש ויכוח בשאלה מי הראשון שהמציא את המבנה הזה, ובאיזו שנה, מתוך שנים אלה. פרטי המבנה המשיכו להשתנות ולהתפתח במשך עשרות שנים נוספות.
הכינוי האנגלי slide rule, שמשמעותו "סרגל החלקה", מופיע לראשונה.
ניוטון (המתמטיקאי-פיזיקאי הידוע) מעלה את הרעיון של שלוש סקלות מקבילות לפתרון משוואות מהמעלה השלישית.
הנרי קוגשל יוצר דגם סטנדרטי של סרגל חישוב, ומדפיס לו חוברת הוראות שימוש. הדגם הזה יוצר על ידי עושי מכשירים שונים, בשיפורים שונים, במשך כ- 200 שנים.
ניוטון משתמש בסרגל חישוב לפתרון משוואות מהמעלה השלישית, ומעלה את הרעיון של מחוון - קו נע המאפשר לקרוא את הערכים המתאימים זה לזה בסקלות מקבילות שאינן נוגעות זו בזו. רעיון זה זכה לביצוע רק אחרי קרוב למאה שנים (ראו 1775), ונכנס לשימוש נרחב רק אחרי כמאה וחמישים (ראו 1851).
תומס אבררד יוצר סרגל חישוב בחתך רבוע, שבכל אחד מארבעת צדדיו ישנה לשון נעה. ארבע הלשונות, לאורך כל אחת סקלות שונות, איפשרו חישובים שונים בצדדים השונים. יש להבין כי בלי מחוון אפשר לחשב רק בזוג סקלות המשיקות זו לזו.
ג'ון רוברטסון מפתח מחוון לסרגל שנועד לניווט.
ג'יימס ווט (ממציא מנוע הקיטור הסיבובי) ומתיו בולטון (שותפו) יוצרים סרגל חישוב הנדסי, דגם הסוהו (Soho) ומשתמשים בו בתכנון מנוע הקיטור שלהם.
בולטון וווט משפרים את דיוק דגם הסוהו, ומייצרים אותו. הוא נעשה לסרגל המקובל לחישובים הנדסיים.
רוג'ט (יוצר התזאורוס - מילון למילים בעלות משמעות דומה) ממציא את סקלת הלוג-לוג לחישובים מעריכיים.
קולונל אמדה מנהיים, הצרפתי, ממציא את הסידור המודרני של הסקלות הלוגריתמיות בסרגל החישוב הבסיסי - צמד סקלות לוגריתמיות של מחזור אחד (מ- 1 עד 10) לאורך הצד התחתון של הלשון, וצמד סקלות ריבועים, של שני מחזורים (מ- 1 עד 100) בצידה העליון.
מנהיים מוסיף מחוון לסרגל שלו, ובכך הוא יוצר את הדגם הראשון שת סרגל החישוב המודרני.. הכינוי "סרגל מנהיים" מופיע בספרים עד מלחמת העולם השניה. השימוש במחוון הוא מהפכני - הוא מאפשר חישוב בסקלות שאינן משיקות זו לזו. ובאמת, מזמן זה הולכות ומתרבות הסקלות השונות, לחישובים שונים, המוטבעות בסרגל חישוב אחד. אחרי מלחמת העולם השניה יוצרו סרגלי חישוב עם יותר משלושים סקלות.
קפטיין ג'.ה. תומפסון ממציא מחדש את סקלת הלוג-לוג.
ייצרן סרגלי החישוב דנרט ופייפ, בגרמניה, מצפה את סרגלי החישוב בצלולואיד לבן. סימון הסקלות נראה על המשטח הלבן הרבה יותר חד וברור משהיה נראה קודם, על עץ הסרגל. כמעט כל סרגלי החישוב נעשו מעץ. רק סרגלי חישוב מיוחדים יוצרו מפליז, או משנהב. במהלך המאה ה- 20 התחילו לייצר סרגלי חישוב זולים יותר מחומר פלסטי לבן.
וויליאם קוקס, בארה"ב, מוציא פטנט על דגם דופלקס של סרגל החישוב. דגם זה בנוי משלושה סרגלים צרים. הסרגל האמצעי הוא הלשון, והשניים הצידיים, המחוברים רק בקצוות, הם הגוף. במבנה זה אפשר להטביע סקלות משני צידי הגוף, וכך ליצור סרגלים שעליהם סקלות רבות יותר.
פרופ' ג'ון פרי ממציא פעם נוספת את סקלת הלוג-לוג. מצד אחד, השתכללות המבנה של סרגל החישוב, שאיפשרה לשלב בו את הסקלה הזאת באופן שקל לחשב בה, ומצד שני, הצורך בחישובים מורכבים יותר, שאפשר לעשות בסקלה זו, הביאו הפעם לקליטה מהירה של סקלת הלוג-לוג. סקלה זו נעשתה לאחד מסימני ההיכר של סרגלי החישוב לשימוש הנדסי או מדעי.
מקס ריץ מציע את סידור הסקלות שנעשה הנפוץ ביותר בסרגלי חישוב לשימוש כללי, ונקרא על שמו - "ריץ".
אלן וולטר מציע את סידור הסקלות, לשימוש מדעי-הנדסי, שנקרא "דרמשטט".
סרגלי הדופלקס מתפתחים, ונושאים יותר ויותר סקלות לשימושים שונים.
מופיע המחשבון המדעי הראשון.
חברת K&E (קיופל אנד אסר), הייצרנית הידועה ביותר של סרגלי חישוב בארה"ב, מפסיקה את ייצורם, ומעניקה את סרגל החישוב האחרון למכון הסמיתסוני בוושינגטון. למעשה, סרגל החישוב מת. מיוצרים עדיין רק סרגלי חישוב מעטים לצרכים מיוחדים.
אם הגעתם עד כאן, נראה שסרגל החישוב מעניין אתכם באמת, לכן אחזור על בקשתי:
אם יש ברשותכם סרגל חישוב, או אבזרי סרגל חישוב (קופסה, נרתיק, הוראות שימוש, ספר), אנא שימרו אותם כמוצג מוזיאוני למען הדורות הבאים, כדי שתורת סרגל החישוב לא תאבד, וכדי שדור שאינו נזקק למכשיר הזה עדיין יוכל להתרשם מהפשטות והתחכום של אמצעי החישוב של העבר.
שינוי אחרון 2006-05-04