שער מזכרת חדש באתר מזכרת עכשיו מה שהיה שער המוזיאון

נקודות עניין במזכרת

אתרים ונקודות עניין תיירותיים והיסטוריים (עם נגיעה אקטואלית, פה ושם)

מוזיאון המושבה - נקודת התחלה טובה לסיור, ומקור לדפי סיור ומידע נוסף.

(בתצלום - תבליט המחרשה שבחזית המוזיאון)

הרחוב הראשי, רח' רוטשילד, השומר עדיין על משהו מאופיו הישן, וישנם בו בתים ישנים רבים.

הבית שבימין התצלום הוא בית הבנאי. בנה אותו, בזמנו, בנאי המושבה, והדבר ניכר בבניה המפוארת, ביחס, של הבית: המרפסת הקדמית האופיינית לבתי המושבה של אז, גגה נשען כאן על עמודים בנויים, ראשו מקושט בשיניות, ובפינות הבית תבליט דמוי עמוד.

למועצה המקומית ישנה תוכנית גרנדיוזית לקשט ולמסחר את הרחוב (היא קוראת לכך "לשמר"). הרחוב יראה אחרת לגמרי. קטע ממנו, ליד המוזיאון והקזרמות, כבר שופץ (בסוף 2007), והמבקר ישפוט.

הקזרמות - הבתים הראשונים במושבה, שנבנו ב- 1884. זו צורת בניה ייחודית לארבעת הבתים הראשונים של המושבה - בתי שרשרת דו קומתיים, אשר כדי להתגבר על איסורי הבניה של אז נבנו בטענה שהם רפתות. כינויים נובע מדמיונם לקסרקטינים אירופיים.

בתצלום: קזרמת לוין - הקזרמה האחרונה שנשארה במצב קרוב למקורי, בערך כפי שהיתה בשנת 1888 (הקזרמות האחרות, או חלקי הקזרמות, נהרסו, חוזקו, צופו, שופצו בהוספת מרפסות ומדרגות, וכבר אינן מה שהיו). היא לא רק מה שנשאר מראשיתה של מזכרת בתיה. היא מבנה יחיד במינו בכל ישראל, חלק מתולדות כלל היישוב בא"י, ומההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל.
קזרמה זו הופקעה לבעלות המועצה המקומית, ולאחרונה שופצה-שוחזרה-שומרה. השאלה היא מדוע החליט מישהו במועצה לשימור אתרים לצבוע את התריסים בכחול - ככל הידוע זה לא היה צבע התריסים המקורי, לא בבית זה ולא באחרים.
ושאלה גדולה יותר היא מה לעשות במבנה הייחודי הזה אחרי גמר השימור?
האם ילך בעקבות אנדרטת המשוריין? (ראו למטה).

בניינים ישנים ברחוב הראשי ובסביבתו.

בתצלום - חורבות מבנים ישנים מסתתרות בין בתי המושבה.

רפתות ישנות בעלות אופי מיוחד, בחצר המוזיאון ובמקומות נוספים. רובן הוסב למגורים.

בתצלום - אחת מהן, שלא הוסבה. עתידה של רפת זו כנראה להריסה.

האנדרטה הישנה, הצנועה והיפה לנופלי המושבה.

נמצאת ברחוב הראשי הישן - רח' רוטשילד.

האנדרטה החדשה לנופלי המושבה.

נמצאת בשולי המושבה, מול בית העלמין.

בית הכנסת הגדול.

נחנך בשנת 1928, מתנת פרידה של הברון רוטשילד למושבה.

בית המשק של הברון. לעתים קרובות מוצגות בו תערוכות.

מימין - "מדרגות הכלות". זוגות נישאים רבים באים להצטלם עליהן ערב נישואיהן.

מקום עמוד הפעמון.

עד סוף 2007 עמד כאן, כחמישים מטרים מערבה למוזיאון המושבה, מצידו השני של הרחוב, עמוד הפעמון ההיסטורי. הוא ניצב שם קרוב למאה שנים, עד שבעבודות העיצוב מחדש של הרחוב (שהמועצה המקומית קראה להן "שימור"), המועצה המקומית סילקה אותו והוא נעלם ואיננו. בעקבות סערת הרוחות של וותיקי המושבה, המועצה המקומית הציבה ליד המקום חיקוי גס של העמוד, ולאחרונה (ערב ראש השנה תשס"ט) גם שלט מטעה. השלט אף איננו רומז לכך שהעמוד הניצב במקום איננו העמוד המקורי, ושהפעמון עצמו תלוי כבר עשרים שנה בחזית המוזיאון.

אפשר לראות את האתר כאנדרטה לרשלנות, לטיפשות, ולהעדר הרגישות להיסטוריה (וראו נא גם למטה, על אנדרטת המשוריין).

הבאר הראשונה, ועליה אנטיליה משוחזרת ופועלת (ההפעלה בד"כ לקבוצות ובתיאום - לשאול במוזיאון). לידה בריכת המים המקורית.

בתצלום - שרשרת הדליים המחודשת של האנטיליה.

באר הטחנה - הבאר השניה.

המבנה המקורי.
המבנה נועד לאנטיליה כפולה, אבל במקום אנטיליה התקינו משאבת מנוע.
טחנת הקמח שהיתה לידה נהרסה לפני שנים רבות. וותיקי המושבה כועסים על כך עד היום.

גן הברון.

נסיון לשחזר את הגן הנסיוני של פקידות הברון.

אנדרטת המשוריין החדשה (תצלום זמני).

אנדרטה לשיירות אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות, בצד נתיב השיירות.

האתר הזה השתנה מאד לאחרונה. חורשת האורנים, הצמחיה הארץ-ישראלית, הדרך המשופעת ומרוצפת שברי אבן, שהיו שם בעבר - כל מרכיבי האתר שהזכירו את דרך השיירות לירושלים - נעלמו. האתר הפך ברובו למגרש חניה, והמשוריין עומד עכשיו על אי-תנועה מרוצף בחלוקי-נחל. התצלום מראה את מצב האנדרטה באמצע אוגוסט 2007. מאז, שטח אדמת החמרה מימין למשוריין גונן קצת.

לדעתי, השינוי העשיר את המשמעות של האנדרטה. עכשיו, בנוסף לשיירות, זו אנדרטה לחוסר הטעם, ולהעדר הכבוד לעבר, של פרנסי המושבה.

כך נראתה אנדרטת המשוריין הישנה.

בית העלמין, ובו מצבות של ראשוני המושבה, ועליהן כתובות מעניינות.

בתצלום - מצבות הראשונים.

ביתן קבר הרב שמואל מוהליבר בבית העלמין.

בכסלו תשנ"ב, סוף 1991, הועלו עצמותיו מביאליסטוק לישראל ונטמנו כאן, וביתן זה נבנה מעל הקבר.
הוא נחשב להוגה הרעיון של הקמת המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה, במידה רבה מתוך התעלמות מחלקם של אחרים ביוזמה זו.

באר עדן, ובה מתקני שאיבה ישנים - מנוע דיזל של פעימה אחת ומשאבת בוכנות למים, משוחזרים באופן חלקי (ההפעלה בד"כ לקבוצות ובתיאום, לשאול במוזיאון).

בוסתן בריסקין. היתה תוכנית, שלא מומשה, להפוך את הבוסתן לגן ציבורי.

מגדלי המים, אחד משנת 1912 והשני משנות ה- 50. הם נמצאים בחצר בית הספר הרצוג, מול בית הכנסת הגדול.

אנפיות הבקר המתאספות לפנות ערב לישון על העצים ברחוב הראשי (מחוץ לעונת הקינון). בתאריך העדכון אלה אקליפטוסים בחצר בית הספר, מול בית הכנסת הגדול, ובלילה רואים אותן היטב לאור פנסי הרחוב.

אתרי בילוי

בית קפה ומסעדות ברמות שונות, מעממיות ועד לאניני טעם.
חדרי B&B.
צורפים, אמני קרמיקה וחנויות למזכרות ודברי אמנות.

אתרי טיול בטבע ובחוץ בסביבת המושבה

עינות גבתון, תל מלוט ותחנת הרכבת הישנה נען (הצעת מסלול)
חולדה הישנה, יער הרצל, אנדרטת אפרים ציזיק ומצפה טל
תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים בראשית שנות המדינה (לביקור צריך לפנות אל מקורות)
אנדרטת חיל ההנדסה
הגינון בצמחי א"י לאורך כביש 6
גבעות מראר ואנדרטת הצנחנים (הצעת מסלול)

שינוי אחרון 2008-10-11